ביום מעונן, אך לא גשום, כאשר דורה אחותי הייתה בת 10 ואני בת 8 טיילנו להנאתנו ברחוב Flondor (Herrengasse¹) ליד בית הקולנוע Corso כאשר בכניסה ישבו מספר גברות שארגנו מבצע התרמה לצדקה.

כל מי שרצה לקחת חלק התקבל בברכה ודורה ואני התייצבנו למבצע כמו גם רבים אחרים.

גברת מבוגרת, שבפניה שטחנו את בקשתנו להצטרף למגבית, הגישה לנו קופסה קטנה מפח עם חריץ במכסה שדרכו אמורות היו המטבעות להשתלשל פנימה. כמו כן קבלנו תגיות עם סיכה שהיינו אמורים להצמיד לדש הבגד של התורמים הנדיבים לאות השתתפות במאמץ ההתרמה.

דורה ואני לקחנו את העניין ברצינות ופנינו לעוברים ושבים, "תרומה קטנה, בבקשה!"

בהיותנו ילדים, מעטים סרבו לבקשתנו ואפילו אדון אחד תרם שטר של 20 ליי, תרומה באמת חריגה ביחס למטבעות הקטנים שקיבלנו מרוב התורמים.

אחרי שעתיים חזרנו בחזרה עייפות אך מרוצות, מסרנו גאות את הקופסה המלאה וביקשנו קופסה נוספת כדי להמשיך במלאכת ההתרמה.

הגברת הממונה פקפקה ביכולתם של שני ילדים קטנים בני 8 ו- 10 למלא את הקופסה וסירבה לתת לנו קופסה נוספת.

נעלבנו מהסירוב שכן ידענו שעשינו מלאכה טובה באיסוף התרומות אבל בכל זאת המשכנו להסתובב בסביבה.

כנראה שהגברת שסירבה לתת לנו קופסה נוספת פתחה בינתיים את הקופסה שהבאנו והופתעה לגלות את השלל הרב. היא התרצתה וקראה לנו על מנת לקבל קופסה נוספת.

אנו שתי ילדות קטנות ופגועות סירבנו בנימוס והמשכנו מלאות גאווה בדרכנו.