Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ארץ הצבי הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

ארבעה ימים בפריז - קיץ 2011
מאת צבי יוליאן רובין
(הפניות לטיולים בחו"ל וחוויות נוספות ניתן למצוא בתחתית העמוד)

מקומות ואנשים
החתונה
מגדל אייפל
הפנתאון
שער הניצחון
דיסנילנד פריז
פושון
הרובע הלטיני
הלובר
שאן דה מארס

עיר האורות והאהבה

ניצן ואודי ביום חתונתם

כשאתה בפריס אתה לא יודע ממה להתרשם יותר שכן העיר היא לא במקרה הכי מתויירת בעולם. אך עם כל הכבוד למגדל אייפל וללובר אנחנו נזכור את פריס במיוחד בגלל אירוע מסוים אחד.

ניצן ואודי התחתנו ביוני 2012 אבל הכל התחיל שנה קודם, בטיול המשפחתי שלנו לפריס, כשאודי, בני, הציע נישואים לניצן. לכולנו, זו הייתה הפתעה גדולה ומשמחת למרות שידענו שהקשר היה רציני.

אין מקום יותר מתאים לכך על פני הגלובוס מאשר עיר האורות והאהבה.


טבעת האירוסין של ניצן

אל על

נחש תור הממתינים הארוך המשתרך בכניסה למעליות של מגדל אייפל כפי שצולם מהקומה הראשונה של המגדל

מגדל אייפל (Tour Eiffel) הוא מגדל ברזל בפריז המתנשא לגובה של 324 מטר. המגדל שבנייתו הושלמה בשנת 1889 הוא אחד האתרים המפורסמים ביותר בעולם. המגדל נקרא על שם המהנדס גוסטב אייפל שבנה אותו לכבוד התערוכה העולמית של פריז (1889) במלאת 100 שנה למהפכה הצרפתית. הבניה ארכה כשנתיים. כשישה מיליון מבקרים פוקדים את האתר מדי שנה. בניית המגדל עוררה בזמנו התנגדות רבה בקרב מדינאים ואנשי רוח, שטענו שצורת המגדל אינה משתלבת בסגנון הבנייה המקובל בפריז בהיותו גבוה מאוד ועשוי ברזל. כן חששו מההשקעה הכספית הגדולה בבנייתו עד שבשנת 1909 כמעט שהחלו בפירוקו. לבסוף הוחלט להשתמש בו כתחנת אלחוט ממשלתית והודות לכך ניצל המגדל. רק מאוחר יותר הבינו בציבור את ערכו של המגדל, הן כמתקן תקשורת והן כאתר תיירות.

דעה מפורסמת נגד המגדל מיוחסת לאוסקר ויילד, המצוטט כמי שאמר שבבואו לפריז הוא היה רוצה להשתכן במגדל אייפל כדי שלא ייאלץ לחזות בכיעורו.

המגדל הוא כיום סימן ההיכר של העיר ובין המבנים המוכרים ביותר בעולם.

משקלו הכולל של המגדל כ-10,100 טון. המגדל נצבע מדי שבע שנים, ולמבצע הצביעה דרושים כ-60 טון צבע.

בתוך רגלי המגדל ישנן מעליות גדולות הנושאות כשישים איש כל אחת עד לקומה השנייה. בקומה השנייה ישנה מעלית אחרת, קטנה יותר, שעולה לקומה השלישית. במבנה ישנן 1,665 מדרגות, המגיעות עד לקומה השלישית.

בקומות הראשונה והשנייה קיימות מסעדות, חנויות ובתי קפה, ובקומה העליונה תא מגודר, שממנו ניתן לצפות על העיר וסביבותיה. ביום בהיר ניתן לצפות למרחק של כשבעים קילומטר.

מלבד התנודות הרגילות הנובעות מהרוח, הקיימות בכל המגדלים הגבוהים, חשוף מגדל אייפל, העשוי מתכת, לגורם תנודה גדול יותר. מאחר שמתכת מתרחבת בזמן התחממותה, בימים בהירים השמש גורמת לקורות המתכת שנחשפות ישירות לאורה להתרחב עד כדי כך שהמגדל נוטה ב-16–18 סנטימטר ולאחר שקיעת החמה חוזר המגדל למצבו המאונך הרגיל.

טיפ למטייל: לעיתים קרובות התור למעליות של המגדל ארוך ביותר, כפי שניתן לראות בתמונה שלמעלה, וזה יכול לקחת אפילו שעתיים או יותר. אם אתם במצב גופני סביר אני ממליץ לעלות ברגל עד לקומה הראשונה (כפי שאני עשיתי) ובדרך תצטרכו לעבור כ-300 מדרגות, מה שייקח לא יותר מעשר דקות מאומצות. מלבד ההנאה הספורטיבית והאתגר שבדבר הרי המעלית תיקח אותכם עד לקומה השנייה המצומצמת בהרבה, מטבע הדברים, מהראשונה שהיא מרווחת יותר ומציעה מסעדות ואטרקציות רבות יותר ובין היתר תצוגה מרשימה של תמונות המתארות את ההיסטוריה של המגדל.

לאחר שנהניתם מכל מה שלקומה הראשונה יש להציע אפשר לעלות לשנייה ברגל או במעלית אך לדעתי קומה זו עלובה למדי וצפופה וזה בזבוז זמן להתעכב שם. אם כבר כדאי לעלות במעלית לקומה השלישית וליהנות מתצפית יפה על כל פריז.


הפנתאון

המטוטלת של לאון פוקו בפנתיאון שבפריז שבאמצעותה הדגים שכדור הארץ חג סביב צירו – משקולת המטוטלת המוזהבת נראית בברור באמצע השליש התחתון של התמונה

הפנתאון הוא מבנה בסגנון נאו-קלאסי (סגנון יווני רומי) בלב הרובע הלטיני שבפריז שנבנה במקור ככנסייה אך לאחר שינויים רבים הוא משמש כיום כאתר קבורה לאזרחים צרפתים בולטים.

בין הקבורים בפנתאון:

ווֹלטֶר - (Voltaire) (1694 -1778); פילוסוף וסופר צרפתי, אחד מאנשי הרוח הבולטים של עידן הנאורות, האמין שהספרות היא הדרך להובלת השינוי החברתי. כתביו הציניים, הסאטיריים והפילוסופים הציגו את סלידתו מהנצרות, מחוסר הסובלנות ומהרודנות.

ז'אן-ז'אק רוסו - (Jean-Jacques Rousseau) (1712-1778); ‏נחשב לפילוסוף החשוב של עידן הנאורות, ורעיונותיו השפיעו על המהפכה הצרפתית, כמו גם על התפתחות התיאוריה הסוציאליסטית ועל תנועת הלאומיות. עבודתו החשובה, "האמנה החברתית", שראתה אור ב-1762, הפכה לאחד הספרים המשפיעים בפילוסופיה הפוליטית של תרבות המערב.

ויקטור-מארי הוגו - (Victor-Marie Hugo) (1802-1885); סופר, משורר, מחזאי ופוליטיקאי צרפתי. ממייסדי זרם הרומנטיקה, נחשב לגדול משוררי צרפת ומעבר לגבולות ארצו נודע בעיקר בשל ספריו המפורסמים: "הגיבן מנוטרדאם" ו"עלובי החיים".

אמיל זולא - (Émile Zola) (1840-1902); סופר ופובליציסט צרפתי. בשנת 1898 יצא זולא ללחום את מלחמתו של הקצין היהודי הצרפתי, אלפרד דרייפוס, שהואשם בבגידה במולדתו על לא עוול בכפו. בשורת מאמרים הוכיח אמיל זולא כי אלפרד דרייפוס חף מפשע. ב-13 בינואר 1898, פרסם זולא מכתב גלוי תחת הכותרת "אני מאשים...!"

מארי קירי - (Marie Curie) (1867-1934); מדענית פולנייה, חלוצה בחקר תופעת הרדיואקטיביות. זכתה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1903 "בזכות המחקר על תופעת הקרינה"; ופרס נובל לכימיה לשנת 1911 "על גילוי הרדיום והפולוניום, ועל חקר הרדיום".

אלכסנדר דיומא - (Alexandre Dumas) (1802-1870); סופר ומשורר צרפתי. בין יצירותיו המפורסמות ניתן למנות את "שלושת המוסקטרים" ואת "הרוזן ממונטה כריסטו".

נקודת מבט אישית: לפני מספר שנים כתבתי מאמר על המטוטלת של לאון פוקו שבאמצעותה הדגים שכדור הארץ חג סביב צירו, ועם הזמן שכחתי שהמטוטלת ממוקמת בפנתאון שבפריז.

מה רבה היו הפתעתי ושמחתי שכשנכנסתי לאולם הכניסה של הפנתאון צצה לנגד עיני המטוטלת המפורסמת תלויה לה מכיפת הפנתאון כפי שצולמה על ידי בתמונה שלמעלה.

על הניסוי המעניין ניתן לקרוא בקישור הבא:
http://www.juliantrubin.com/bigten/foucaultpendulum.html


שער הניצחון

נילי, בתי, מצולמת על רקע שער הניצחון בפריז

שער הניצחון בפריז (Arc de Triomphe) הוא שער ניצחון הממוקם בכיכר שארל דה גול שבפריז בקצה המערבי של שדרת השאנז אליזה (Champs-Élysées), הרחוב המרכזי בפריז.

שער הניצחון נבנה בפקודתו של נפוליאון, לאחר ניצחונו בקרב אוסטרליץ. הבנייה החלה בשנת 1806 ונסתיימה רק 30 שנה לאחר מכן, לאחר מותו בשנת 1836.

השער מקושט באלמנטים מההיסטוריה הצרפתית ובין היתר מתחת לשער שוכן קבר חייל אלמוני ממלחמת העולם הראשונה ואש תמיד דולקת שם.

לאחר כיבוש פריז בשנת 1940 ערכו הכוחות הכובשים של גרמניה הנאצית מצעד ניצחון מתחת לשער ולאחר שחרור פריז על ידי בעלות הברית והכוחות הגולים של צרפת ב-1944 ערך שארל דה גול מצעד ניצחון מתחת לשער.


דיסנילנד פריז

אנחנו על רקע "טירת היפהפייה הנרדמת" שנמצאת ברחוב הראשי של האתר.
משמאל לימין: ניצן כלתי, אני וכותב שורות אלו, נילי בתי, אשתי אתי, בני אודי ובן זוגה של ניצן (אז עדיין הם לא היו נשואים - ראה למעלה).

דיסנילנד פריז, הידוע גם בשמו הקודם יורודיסני, הוא פארק שעשועים הנמצא ליד פריז. הפארק נפתח ב-12 באפריל 1992 על ידי חברת יורו דיסני. הפארק נפתח רשמית בשם "יורודיסני" אולם מספר המבקרים היה נמוך ביותר. הפארק עורר התנגדות רבה בצרפת. הצרפתים ראו בפארק פלישה של התרבות האמריקאית ופגיעה אנושה בתרבות הצרפתית.

ב-1 באוקטובר 1994 שינה הפארק את שמו ל"דיסנילנד פריז", נפתח בקרבתו פארק נוסף – "פארק אולפני וולט דיסני" שהפך לחלק מאתר הנופש דיסנילנד פריז. עם פתיחת הפארק הנוסף ועליית מספר המבקרים הפך הפארק המפסיד בשנת 2002 לסיפור של הצלחה, אולם טרם כיסה את חובותיו משנים קודמות.


אצל פושון

עוגיות מקרון טעימות להפליא אצל פושון (Fauchon) בפריז – אחת המעדניות המפורסמות בצרפת



נילי וניצן עם השקיות המפורסמות של פושון ביד המלאות בשוקולדים ושאר ממתקים שרק המחיר שלהם גבוה יותר מהטעם המופלא

גבינות ברובע הלטיני

דוכן גבינות (fromagerie) באחד מהרחובות הצרים של הרובע הלטיני

הרובע הלטיני (Quartier latin) הוא אזור בפריז, ברבעים החמישי והשישי, בגדה השמאלית של נהר הסן. במרכזו נמצאים אוניברסיטת הסורבון ומוסדות להשכלה גבוהה רבים אחרים ולכן הרובע שוקק חיים ואווירה סטודנטיאלית ומאופיין במסעדות ביסטרו (מסעדה קטנה המגישה מאכלים פשוטים במחירים שווים לכל נפש).

מקור השם "הרובע הלטיני" מהמילה "לטינית" שהייתה השפה שבה דיברו באוניברסיטאות ובבתי הספר בימי הביניים; כבר אז שימש האזור כמרכז להשכלה גבוהה – כמו היום.

טיפ למטייל: עצרנו ליד דוכן גבינות (fromagerie) באחד מהרחובות הצרים של הרובע, קנינו גבינות טעימות (מי בדק את אחוז השומן?), לחם צרפתי טרי וריחני בחנות סמוכה, וקצת זיתים וישבנו על ספסל בסביבה ונהנינו מארוחת בוקר שרק פריז יכולה להציע.


הלובר

הלובר כפי שנשקף משיט על הסן

מוזיאון הלובר (Musée du Louvre) בפריז שבצרפת הוא אחד המוזיאונים הוותיקים, הגדולים והמפורסמים ביותר בעולם. ההיסטוריה של המבנה החלה כמעט לפני אלף שנה, והמבנה הנוכחי התפתח מארמון שהחל להיבנות במאה השש-עשרה. מוזיאון הלובר ממוקם במרכז פריז, בגדה הימנית של נהר הסן שברובע הראשון של העיר.

שמו של הלובר נגזר מהמילה הפרנקית leovar או leower, אשר מציינת מקום מבוצר.

עם שיא של 8.5 מיליון מבקרים בשנת 2009, הלובר מוביל כמוזיאון האמנות המבוקר ביותר בעולם וזהו גם האתר המבוקר ביותר בפריז.

מבין הציורים המפורסמים המוצגים במוזיאון, הציור המוכר ביותר הוא ה"מונה ליזה" מאת לאונרדו דה וינצ'י. בין הציורים האחרים המפורסמים:

"החירות מובילה את העם" (La Liberté guidant le peuple), ציור מפורסם של אז'ן דלקרואה המתאר את מהפכת יולי 1830 בצרפת שהעלתה לשלטון את לואי פיליפ מלך צרפת.

"המוות של הבתולה", מאת הצייר האיטלקי מתקופת הרנסאנס קאראווג'ו מ-1606.

"רפסודת המדוזה", ציור שמן מאת הצייר הצרפתי תאודור ז'ריקו מ-1818.

שני הפסלים המפורסמים ביותר שמוצגים במוזיאון הם, ונוס ממילו וניקה מסמותרקיה.

מלבד אמנות, בלובר תצוגות רבות מסוגים אחרים, הכוללים ארכיאולוגיה, היסטוריה, פיסול ואדריכלות וישנו אוסף רהיטים גדול.

טיפ למטייל: האולמות הענקיים הגדושים ביצירות אומנות מרשימות משאירים את המבקר פעור פה ומתקשה להפנים את העושר התרבותי העצום שנגלה לעיניו בהתאם למשפט "מרוב דובים לא רואים את היער". אני ממליץ למבקרים (לפחות בביקור השיני) להצטמצם לחלק קטן של המוזיאון, לנושא אחד או שניים, בליווי מדריך כדי שהביקור יהיה אפקטיבי.


שאן דה מארס

מבט על פארק שאן דה מארס (Champ de Mars) (על שמו של אל המלחמה הרומי) ממגדל אייפל. ברקע ניתן לראות את מגדל מונפרנאס, ובקצה הפארק - את מתחם בתי הספר הצבאיים האקול מיליטר (École Militaire).

הפארק היה עד לכמה מהמחזות הכי מסעירים שליוו את המהפכה הצרפתית. ב-14 ליולי 1790 יום הבסטיליה הראשון נערך בשאן דה מארס, בדיוק שנה אחרי ההסתערות על בית הסוהר. שנה לאחר מכן ב-17 ביולי 1791, המונים התגודדו בשאן דה מארס בדרישה להדיח את לואי ה-16 אך האירועים יצאו משליטה והמשמר הלאומי טבח בהמונים וכמה עשרות נהרגו. בעקבות האירועים ז'אן סילבן ביילי, ראש העיר של פריז, הוצא להורג בפארק וראשו נערף בגיליוטינה ב-12 בנובמבר 1793.


מקור: ויקיפדיה
*צבי רובין הוא בנה של ארנה רובין וכותב שורות אלו.

הסיפור של ארנה רובין באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון

יותר על ארנה רובין


עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com