Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
ארץ הצבי הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

מראות מאולימפיאדת בייג'ינג - קיץ 2008
מאת צבי יוליאן רובין
(הפניות לטיולים בחו"ל וחוויות נוספות ניתן למצוא בתחתית העמוד)

האצטדיון הלאומי בייג'ינג המכונה גם "קן הציפור"

האצטדיון נבנה בפארק האולימפי של בייג'ינג עבור אולימפיאדת 2008 שנערכה בעיר. המבנה אירח את טקסי הפתיחה והסיום של האולימפיאדה, את טקסי הפתיחה והסיום של המשחקים הפאראלימפיים וכן את התחרויות במקצועות האתלטיקה הקלה. האצטדיון יארח גם את טקסי הפתיחה והסיום של אולימפיאדת החורף בייג'ינג 2022.

לצורכי האולימפיאדה, המבנה הכיל כ-91,000 מושבים. בשינויים שנערכו במקום לאחר המשחקים האולימפיים, על ידי הסרת מושבים זמניים, הופחת מספר המושבים לכ-80,000.

כ-17,000 פועלים הועסקו בבניית האצטדיון. לפי דיווחים שונים כעשרה פועלים נהרגו במהלך העבודה אך הנתונים של הממשלה הסינית לא ברורים בקשר לכך.

110,000 טון של פלדה, שיוצרו בסין, נדרשו לבניית האצטדיון וכל שמונת הדונמים של דשא הונחו ב-24 שעות.



למה סין?

לחובב ספורט מושבע ברור שנסיעה לאולימפיאדת בייג'ינג, באוגוסט 2008, תהיה יעד מועדף. אך היו אולימפיאדות גם קודם ולמרות זאת לא הייתי שם. סיבה אחת לכך היא טריוויאלית שכן עד לימי אולימפיאדת בייג'ינג הפרוטה לא הייתה כל כך מצויה בכיסי והיינו טרודים בגידול הילדים. אך כל אלה לא די בהם כדי לספק הסבר שלם שכן אם הייתי מתאמץ מעט יותר הרי הייתי מוצא את עצמי לבסוף מריע ביציעי אולימפיאדה או אליפות עולם בכדורגל עוד קודם.

ימי בית הספר היסודי שלי היו בשנות השישים של המאה הקודמת, לפני עידן הטלביזיה, עת נסיעות לחו"ל לא היו בנמצא כך שנסיעה לאולימפיאדה הייתה יכולה להיות רק בגדר חלום. מצד שיני, על סין שמענו בעיקר דרך מסעות מרקו פולו, שהלהיבו את דמיוננו, או אגדות סיניות קסומות של ספרי ילדים. סין הייתה בשבילנו הילדים באותה תקופה רק חלום רחוק שסיכוייו להתגשם היו פחות מקלושים.

כשאשתי, אתי, הציעה לי בתחילת 2008 לנסוע לאולימפיאדה בסין קפצתי על המציאה כמוצא שלל רב ולא היססתי לרגע שכן לא יכולתי לעמוד בפני הפיתוי המנצח של סין ואולימפיאדה תחת קורת גג אחת. כנראה שהרצון להגשים חלומות ילדות יש לו כוח חיות משלו ולא דועך לעולם.

לטיול יצאתי בגפי שכן אשתי אתי לא נמנית על אוהדי הספורט, בלשון המעטה, וטיול מסוג זה, שסובב סביב תחרויות ספורט יומיות, לא היה מהווה תענוג גדול עבורה.

למרות שאולימפיאדת בייג'ינג היתה ב-2008 את הדף הזה כתבתי רק בספטמבר 2015, כשבע שנים מאוחר יותר, מאחר שאז לא עלה בדעתי לרשום את הדברים וגם לא היה לי מדיום מתאים לעשות את זה. בעקבות פטירת של אמי, ארנה רובין ז"ל, במרץ 2014 הקמתי אתר זה לזכרה שבו הנצחתי את חייה ופועלה, ובין היתר משמש אותנו האתר כאתר משפחתי וכך נמצאו אכסניה ומוטיבציה מתאימים לאולימפיאדת בייג'ינג.

צריך לקחת בחשבון שמתוארים פה אירועים שנים לאחר התרחשותם ויתכן שפרטים רבים נשכחו ואחרים נמסרו באי דיוקים שונים אך יתכן גם שבפרספקטיבה של זמן צצו גם תובנות חדשות.

מאחר שמטרת הטיול לא הייתה רק אולימפיאדה נטו הרי דף זה הוא תצריף מאוזן שבין אירועי ספורט ומראות תרבותיים היסטוריים מרחבי בייג'ינג – השתדלתי להציג דברים לא שגרתיים במידת האפשר שיוסיפו ערך מוסף לקורא.

נעים להיזכר.


מקומות ואנשים
קן הציפור
כיכר טיין-אן-מן
טאי צ'י
פרחים
קברי שושלת מינג
החומה הסינית
ז'וז'ו שלנו בבייג'ינג
סרינה ויליאמס מנפצת מחבט
נבחרת החלומות
כדורעף חופים
מזבח התל העגול
בית התה "לאו שה"
חוטונג
בית המלון שלנו

כיכר טיין-אן-מן

שוטרים על משמרתם, תוך כדי תרגיל פתע, בכיכר טיין-אן-מן בימי האולימפיאדה

כיכר טיין-אן-מן היא הכיכר המרכזית בבייג'ינג והגדולה בעולם. שמה פירושו "שער השלום השמיימי", והיא קרויה כך על שמו של שער טיין-אן-מן המצוי בצפונה ומפריד בינה ובין העיר האסורה.

השער נבנה בשנת 1417 והכיכר שלידו נבנתה ב-1651 והורחבה ב-1958 פי ארבעה מגודלה המקורי. כיכר טיין-אן-מן היא כיכר רחבת ידיים, אורכה 880 מטר ורוחבה 500 מטר, כלומר שטחה הוא כ-440 דונם.

במרכז הכיכר ניצבת האנדרטה לזכר גיבורי העם, גובה האנדרטה הוא 38 מטר, כגובהו של הארמון הקיסרי. בדרום הכיכר נמצא המאוזוליאום של מאו שנבנה ב-1977, בו מוצגת גופתו החנוטה של מאו דזה-דונג, המהווה מוקד עלייה לרגל עד היום.

אירועי כיכר טיין-אן-מן היו סדרה של מחאות עממיות בסין אשר התרחשו ב-1989. עיקר המחאה היה למעשה "כיבושה" של הכיכר על ידי סטודנטים מרחבי סין אשר דרשו לערוך רפורמות דמוקרטיות במדינה.

דיכוי המחאות סומל לרבים בעולם המערבי באמצעות התמונה המפורסמת שצולמה ב-5 ביוני 1989 שבה נראה מפגין בודד כשהוא עומד ועוצר בגופו שיירת טנקים. למרות מאמצים רבים, זהותו של האיש בצילום לא נתגלתה עד היום. מגזין "טיים" כינה אותו "המורד האלמוני" והכניס אותו לרשימת 100 האנשים המשפיעים ביותר במאה ה-20.

טיפ למטייל: אם אתה שוהה בבייג'ינג מספר ימים ואתה לבדך ולא בטיול מאורגן הרי בוודאי תתקשה לשוטט ברחבי העיר בחופשיות ובמיוחד לחזור למלון שלך שכן רוב הסינים לא דוברי אנגלית. גם נהגי המוניות לא תמיד ידעו להחזיר אותך למלון בהתאם לכרטיס הביקור של המלון שתציג להם, וזה מניסיון. אמנם שלטי הרחוב בבייג'ינג כתובים מאז האולימפיאדה גם באותיות לטיניות אך לא כולם טובים בניווט באמצעות מפות. קיים GPS, אך לפי מה שהבנתי יש בסין מגבלות שונות על השימוש בתוכנות ניווט. לכל מקרה שלא יהיה, אני ממליץ ללמוד את הדרך מהמלון שלך לכיכר טיין-אן-מן ובחזרה בעל פה – משימה לא קשה באופן מיוחד - מאחר שהכיכר ממוקמת במרכז בייג'ינג וקל להגיע אליה מכל מקום בעיר ברגל, אם מצבך הגופני סביר, מאחר שהעיר לא גדולה באופן מיוחד ורוב בתי המלון נמצאים במרכז העיר או בסמוך. תמיד תוכל לפלוט לעבר עוברי אורח או נהגי מוניות "טיין-אן-מן" וכולם יבינו וידריכו אותך בסימני ידיים כיצד להגיע לשם או יסיעו אותך אם זו מונית ומשם אתה כבר אדון לעצמך מאחר שאת הדרך למלון שלך אתה כבר יודע. כך הסתובבתי בבייג'ינג בחופשיות במשך ימי האולימפיאדה בלי חשש ללכת לאיבוד ולשם כך הספיקה מילת הקסם "טיין-אן-מן". קרה שנהג מונית לא ידע כיצד להגיע למלון אלא רק לכיכר ומשם אני סימנתי לו בתנועות ידיים כיצד לנסוע עד לבית המלון שלי. מי היה מאמין שאני אדריך אי פעם נהג מונית סיני בבייג'ינג.


Serena is not Serene

סרינה ויליאמס מנפצת מחבט

במסגרת החבילה שהזמנתי מאיסתא הוקצו מספר אירועי ספורט לפי בחירה כשרובם היו בסיבובים הראשונים. מי שחשקה נפשו במשחקי גמר שישלם. כששאלתי באיסתא על כרטיס לטקס הפתיחה נאמר לי שהוועדה המארגנת הקצתה לישראל שישה כרטיסים רשמיים במחיר 1000 יורו הכרטיס מה שנראה מחיר סביר לאירוע בסדר גודל כזה, אך איליה וקוץ בה, הודיעה הסוכנת, כל ששת הכרטיסים האלה מזמן נמכרו כנראה לבעלי עניין וקשרים. אבל, היא אמרה כממתיקת סוד, אפשר עדיין להשיג כרטיס לטקס הפתיחה האולימפי דרך סוכני משנה או שוק שחור אם תרצו, אך המחיר רבותי המחיר – לא פחות מ-50,000 ₪. כמובן שוויתרתי על הרעיון והשארתי את התענוג לאולימפיאדה אחרת.

בדומה, עקב חסרון כיס, וויתרתי על אירועי גמר והסתפקתי באירועים של סיבובים ראשונים שגם אותם לא ניתן היה לבחור אלא רק את הענף.

את הענף הראשון שבחרתי זה היה טניס מאחר שאני משחק את המשחק בעצמי. הוקצו לי שני כרטיסים למגרשים שבהם התנהלו משחקים של הסיבוב הראשון.

מה רבה הייתה הפתעתי כשבמגרש הראשון התמזל מזלי לחזות בסרינה ויליאמס מביסה יריבה אלמונית בסיבוב הראשון – היא זכתה לבסוף בזהב.

הפתעה נוספת ציפתה לי במגרש השיני ששם התמודד לא אחר מאשר רוג'ר פדרר גם נגד יריב אלמוני – גם פדרר זכה בטורניר זה בזהב אך רק בזוגות.

צריך לפעמים גם מזל בחיים.


תרגול בוקר בבייג'ינג

תרגול בוקר המוני של טאי צ'י באחד הפארקים של בייג'ינג

כל בוקר המוני סינים נפגשים לפעילויות בוקר בפארקים של בבייג'ינג אשר נהפכו לאטראקציה תיירותית המאפיינת את העיר. בצד פעילות רגילה כמו ריצה קלה והליכה פופולאריות גם פעילויות אחרות כמו שירה וריקוד והרבה סוגים אחרים של תרגול פיסי שלא מוכרים במערב. טאי צ'י היא אמנות לחימה סינית פופולארית המתורגלת הן לצורכי הגנה עצמית והן למטרות בריאות.


פרחים

סידור פרחים אולימפי בבייג'ינג

לפרחים חשיבות רבה בתרבות הסינית. הסינים מאמינים שפרחים משדרים מסרים חיוביים ויש להם חשיבות בחיי היום יום.

אחד הפרחים הכי פופולאריים בתרבות הסינית זה צמח הלוטוס שמסמל טוהר של הלב והמחשבה ושלמות מאחר שהוא צומח מתוך מים בוציים ועדיין שומר על יופיו. בבודהיזם פרח הלוטוס מסמל את מקום מושבו הקדוש של בודהה.

פרח הסחלב מסמל יושר אצילות וחברות. הסחלב הושווה על ידי קונפוציוס (מגדולי הפילוסופים של סין, המאה החמישית לפנה"ס) לגבר מוסרי בעל מידות טובות. הסחלב הוא גם נושא חשוב ביצירותיהם של אומנים סינים רבים.

הנרקיס מסמל את הפריחה של הכישרונות החבויים שלנו ומשמש לצרכים מאגיים כמו לגירוש שדים ורוחות.


קברי שושלת מינג

צִ'ילִין (qilin) - חיה מיתולוגית בעלת זוג קרניים המבשרת טובות משדרת הפסלים שלאורך "נתיב הנשמות" שבדרך המובילה לקברי שושלת מינג.

קברי שושלת מינג (שושלת קיסרים ששלטו בסין מ-1368 ועד 1644) ממוקמים בעמק, 44 קילומטרים צפונית לבייג'ינג. באתר קבורים שלושה עשר מתוך שישה עשר הקיסרים של שושלת מינג, עשרים ושלוש נשותיהם, פילגש בכירה אחת ותריסר פילגשים קיסריות שהועלו כקורבן.

בניית הנקרופוליס (עיר מתים) החלה בהוראת הקיסר השלישי בשושלת מינג, יונג-לה, בשנת 1409 והקבר הראשון באתר שנבנה היה מאוזוליאום עבורו.

אתר הקברים הקיסריים של שושלת מינג נבחר כאמור בקפידה בהתאם לעקרונות הפנג שווי (שיטה סינית עתיקה לארגון חפצים ומבנים על מנת להגיע להרמוניה עם הטבע), על פיהם יש להסיט מדרכן רוחות רעות ונשמות מרושעות המגיעות מצפון.

מהפתח הראשי שפונה לדרום (בהתאם לעקרונות הפנג שווי) מובילה דרך בת 7 וחצי קילומטרים עד הקבר הראשון שנבנה בעמק, הקבר של יונג-לה. דרך זו מכונה "נתיב הנשמות" או "הדרך הקדושה" וממנה מתפצלות דרכים משניות אל הקברים האחרים הבנויים משני צדדי העמק.

בהליכה לאורך הנתיב עוברים סדרה של מבנים ופסלים:

מבנה קשתות גדול - הבנוי משיש לבן הבנוי משישה עמודים הניצבים על בסיסים מעוטרים בדרקונים ובעננים.

שער אדום גדול - השער הראשי של האתר. מבנה בן שלוש קשתות הצבוע אדום ומקורה ברעפים צהובים.

היכל אסטלת אבן (מצבת זכרון, מונומנט) - מבנה צבוע באדום בעל גג רעפים כפול ובתוכו מוצבת אסטלת אבן בגובה 6.5 מטרים, שמשקלה מוערך בכ-50 טון - מבנה מקובל לפני קברי קיסרי סין.

שדרת הפסלים – האלמנט הכי מרשים בנתיב. בתחילת השדרה יש שני עמודים שפניהם מגולפים בתבניות עננים. ואחר מופיעים משני צדי השדרה זוגות של פסלי חיות ואחר כך פסלי אדם. בתחילת השדרה, ארבעה אריות, ארבעה גמלים, ארבעה שְׂיֵאגָ'אי (חיה מיתולוגית סינית שלה קרן אחת), ארבעה פילים, ארבעה צִ'ילִין (חיה מיתולוגית בעלת זוג קרניים המבשרת טובות) וארבעה סוסים. בכל קבוצה הזוג הראשון עומד והזוג השני כורע. פסלי האדם כוללים ארבעה קציני צבא, ארבעה פקידים אזרחיים וארבעה פקידים נעלים. בסך הכל מדובר ב-36 פסלים מרשימים. לפסלים הייתה מטרה כפולה, ראשית ערך דקורטיבי, ושנית לסמל את כוחו ועוצמתו של הקיסר (האריה מייצג עוצמה, הגמלים והפילים סיבולת, הצ'ילין מבשר טובות וכדומה). דמויות האנוש של הפקידים והחיילים מסמלות את האנשים שהגנו על הקברים.

שער הדרקון והפניקס - שלושה שערי קשת קטנים מקבילים בקצה שדרת הפסלים.

גשר אבן – בן חמש הקשתות, הוא המבנה האחרון לפני הקברים עצמם.

קברי שושלת מינג הוכרזו כאתר מורשת עולמית של ארגון אונסק"ו באוגוסט 2003.

נקודת מבט אישית: כשפתחתי חשבון פייסבוק על מנת לקדם את העסק שלי באינטרנט, שענינו עבודות חקר לנוער, בחרתי כתמונת פרופיל את פניו של אחד הפקידים משדרת הפסלים – שהקרינו הרבה סמכותיות, רצינות וחוכמה; ואילו לתמונת הנושא בחרתי את החומה הסינית (ראה למטה) – שמגלמת יותר מכל את יכולת האדם, כעבודה המדעית עצמה.


החומה הסינית הגדולה

החומה הסינית בבאדאלינג (הקטע הכי תיירותי של החומה), כ-80 ק"מ צפונית מזרחית לבייג'ינג

החומה הסינית הגדולה (בסינית "מצודה או עיר ארוכה") היא מערכת ביצורים מאדמה, מלבנים ומאבנים בצפון סין, שנבנתה ושופצה פעמים רבות בין המאה ה-5 לפנה"ס למאה ה-16, ומטרתה הייתה להגן על האימפריה הסינית מפני פשיטות של ברברים ממונגוליה וממנצ'וריה, שהתרחשו פעמים רבות במהלך ההיסטוריה הסינית. מאז המאה ה-5 לפנה"ס נבנו כמה חומות שזכו לתואר החומה הגדולה. אחת המפורסמות שבהן הייתה חומה שנבנתה בין השנים 220 ל-206 לפנה"ס על ידי קיסר סין הראשון, צ'ין שה-חואנג משושלת צ'ין, שממנה נותרו שרידים מעטים בלבד. החומה ששרדה עד ימינו נבנתה בתקופת שושלת מינג במהלך המאה ה-15 והמאה ה-16.

החומה כולה, הכוללת גם את חומות המשנה המסתעפות ממנה, משתרעת לאורך של 8,851 ק"מ. החומה הגדולה של סין הוכרזה כאתר מורשת עולמית בשנת 1987.

חלקים מהחומה צפונית לבייג'ינג ובסמוך למרכזי תיירות נשמרו במצב סביר, ולעתים אף עברו שיפוץ יסודי, אבל במקומות רבים אחרים החומה במצב רעוע, חלקה חרבה, ובמקומות מסוימים היא נעלמה כליל. בחלקים אחרים משמשת החומה כאתר משחקים של ילדי כפרי הסביבה, או שאבנים ולבנים נלקחו ממנה על מנת לבנות בניינים וכבישים.‏ חלקים מהחומה סובלים מתופעות של גרפיטי וונדליזם. חלקים אחרים נהרסו בכוונה, כמו למשל בתקופת מהפכת התרבות, כאשר המשמרות האדומים ראו בהרס החומה חלק מהמאבק ב"סמלים ישנים", או משום שהחומה הפריעה לבנייה.‏

החל באמצע המאה ה-18 החלה להתגבש האמונה כי ניתן לצפות בחומה הגדולה של סין מהירח בעין בלתי מזוינת ואפילו בגיליון פברואר 1923 של הירחון נשיונל ג'יאוגרפיק נטען כי החומה הגדולה היא "המפעל הגדול ביותר שנעשה על ידי האדם, היחיד שניתן לראותו בעין מהירח".

הרוחב המקסימלי של החומה הוא 9.1 מטרים והצבע שלה דומה לגוון הקרקע עליה היא עומדת. בהתבסס על האופטיקה של כושר ההפרדה, רק עצם שיש קונטרסט סביר בינו לבין סביבתו ושקוטרו כ-100 קילומטרים ויותר ייראה לעין בלתי מזוינת מהירח. שלא במפתיע, אף אחד מהאסטרונאוטים שנחתו על הירח לא טען כי ראה את החומה משם.

עד שנת 2003 הופיעה בספרי הלימוד בסין הטענה כי ניתן לראות את החומה הגדולה מהירח. בשנה זו שיגרה סין למסלול סביב כדור הארץ את יאנג ליוויי, הטייקונאוט (טייס חלל סיני) הראשון. עם חזרתו לכדור הארץ הוא הודה כי אפילו מקרבה גדולה יחסית לכדור הארץ הוא לא הצליח להבחין בחומה, ורק בתגובה לכך הסיר משרד החינוך הסיני את השגיאה מספרי הלימוד.‏


החלום

ז'וז'ו, כלבת הפינצ'ר המעורבת שלנו, מנצחת בגמר ריצת 100 מ', לפני יוסיין בולט, באולימפיאדת בייג'ינג. בתמונה זו לא ז'וז'ו האמיתית אלא כלב דומה מאחר ששום תמונה מקורית לא היתה כל כך מתאימה ליצירת הפוטומונטאז' הנדרש.

מספר שנים לאחר אולימפיאדת בייג'ינג חלמתי חלום מוזר שלפיו אני מתהלך ברחובות בייג'ינג בתקופת האולימפיאדה ואת מי אני פוגש ברחוב אם לא את ז'וז'ו החמודה שלנו. אני מרים אותה מהרצפה והחלום מסתיים. זה היה החלום היחיד שלי שקשור לאולימפיאדת בייג'ינג ואין לי שום הסבר מושכל לפשר החלום. אולי דאגתי לשלומה, מסיבה כלשהי שאני כבר לא זוכר, וזה נקשר אצלי בתודעה לזה שהסינים אוכלים כלבים, ובזה שהרמתי אותה מהרצפה אולי הצלתי אותה ממר גורלם של כלבי סין. פסיכולוגיה בגרוש.

ז'וז'ו מתה ביולי 2015 בגיל שבין 15 ל-17 שנה.

לאחר שז'וז'ו מתה פרסמתי דף לזכרה באינטרנט ובו מספר פוטומונטאז'ים מצחיקים ובין היתר התמונה שלמעלה שהיא כמו האחרות פרי רוחם וביצועם של נילי בתי וחברה יהונתן.

יותר על ז'וז'ו:
ז'וז'ו - ז'וז'ינקה
כיצד למצוא כלב שהלך לאיבוד
האם גם כלבים חולים באלצהיימר?


כדורעף או אופרה סינית

כרטיס כניסה לא מנוצל למשחק כדורעף באולימפיאדת בייג'ינג

שהיתי באולימפיאדה כשמונה ימים וכל יום, בהתאם לחבילה שהזמנתי מאיסתא, הייתי אמור לצפות באירוע ספורט אחד ואת השאר הקדשתי לסיורי תיירות רגילים.

לקראת היום האחרון, שבו הייתי אמור לצפות בערב במשחק כדורעף, נזכרתי שסין מפורסמת בבתי התה שלה שהם מקום בילוי חברתי המקביל לבית הקפה המערבי שבו מגישים כמוצר מרכזי תה ומוצרים נלווים כגון עוגות, עוגיות, וכריכים קטנים, המלווים את השתייה. בדרך כלל יוגשו בבית התה מספר רב של סוגי תה ובמספר אופני הכנה.

מן המפורסמות הוא שמוצא התה הוא מסין ועד היום סין היא יצרנית התה הגדולה בעולם.

ברור קצר העלה שבית התה הכי מפורסם בייג'ינג הוא לאו שה (Lao She Teahouse) שבו כל ערב בנוסף להגשת סוגי תה שונים ונשנושים סיניים מסורתיים ניתן להיחשף לתרבות הסינית באמצעות אופרה סינית, אקרובטיקה, קסמים ומופע שינוי פרצופים והכול מלווה בתלבושות סיניות עממיות ססגוניות ואיפורים הצבועים בצבעים עזים. המקום גם מעוטר באומנות סינית שיוצרת אווירה של מוזיאון לאומנות סינית עממית.

בית התה נפתח ב-1988 ונקרא על שמו של מחזאי וסופר סיני ידוע בשם Lao She אך ההופעות היומיות מיועדות בעיקר לתיירים ואין להן קשר ליצירתו של האיש.

במהלכה של מהפכת התרבות הותקף לאו שה בידי המשמרות האדומים שראו בו מתנגד למהפכה. הוא הובל ברחובות והוכה בפומבי. על פי הרישומים הרשמיים, בעקבות ההשפלה הפיזית והנפשית, הוא התאבד לבסוף בטביעה באגם טאיפינג שבבייג'ינג בשנת 1966. בשנת 1976 חזרו כתביו להתפרסם, ובשנת 1979 טוהר שמו על ידי המפלגה הקומוניסטית. כמה מיצירותיו אף עובדו לסרטים. החל משנת 2000 מוענק פרס על שמו מטעם "הקרן לספרות על שם לאו שה". – אחד הפרסים הספרותיים החשובים בסין.

לבסוף, אחרי לבטים קצרים החלטתי לוותר על משחק הכדורעף לטובת בית התה ולפאן התרבותי של סין מאחר שחזיתי כבר במספיק אירועי ספורט ובין היתר גם בכדורעף חופים (ראה למטה). לא התחרטתי לרגע מאחר שהחוויה האסטטית, קולינארית, אומנותית הייתה מאוד עזה וגם זכיתי לשבת ליד זוג תיירים סיני צעיר ונחמד שידעו מעט אנגלית ועד שהחלה ההופעה פטפטנו להנאתנו על החיים בסין ובישראל על כוס תה סיני מהביל.

הגשה אופיינית מסוגננת של תה ונשנושים בבית התה לאו שה שבבייג'ינג

נבחרת החלומות

נגינת ההמנונים של סין וארצות הברית לפני משחק הכדורסל שבין שתי הנבחרות

הגעתי לאצטדיון הכדורסל שבבייג'ינג אדיש מעט שכן ידעתי שהסיכוי שלי לראות את נבחרת החלומות של ארצות הברית קלוש למדי מאחר שחבילת הספורט שהזמנתי מאיסתא לא כללה משחקים ספציפיים אלא רק משחקים באופן כללי על פי ענפים.

כשנכנסתי לאצטדיון הריק למחצה התחרו על הפרקט שתי נבחרות כדורסל בינוניות למדי, שאני לא זוכר את שמן, ושנדמה לי שאפילו נבחרת ישראל הצנועה שלנו יכלה לנצח לפחות אחת מהן ביום טוב.

השלמתי עם רוע הגזירה, שיהיה עלי לחזות בעוד משחק כדורסל משעמם, והתאכזבתי באופן מיוחד שכן הלוח האלקטרוני הגדול הודיע שלמחרת יתקיים משחק של נבחרת ארצות הברית באצטדיון. איזה חוסר מזל, פספוס של יום אחד.

המשחק הסתיים והקבוצות ירדו מהמגרש כשלפתע עלתה נבחרת החלומות על הפרקט בבייג'ינג והחלה בתרגילי חימום. לרגע הייתי בהלם אך מאחר שהלוח הודיע אחרת הייתי בטוח שמדובר באיזה שהו פרומו לגבי המשחק שלמחרת ותיכף יעלו לפרקט שתי קבוצות משעממות נוספות.

אך להפתעתי הרבה האצטדיון התמלא מפה לפה וגם נבחרת סין המקומית הופיע על המגרש והחל משחק בין השתיים. גם אם הייתי מזמין כרטיס למשחק כדורסל ספציפי לא הייתי בוחר בהתמודדות אחרת.

ברבע הראשון נבחרת סין עוד החזיקה מעמד, לתרועות הקהל המקומי שציפה להפתעה רבתי, הרבה הודות ליאו מינג הענק (2.29 מ') שחקנה של יוסטון רוקטס מה-NBA. אבל בשלושת הרבעים הנותרים נבחרת החלומות אכן הגשימה את החלום ותוך תצוגת כדורסל מהנה הביסה את הסינים האומללים ואפילו הקהל המקומי יצא מגדרו לאור התצוגה המלהיבה של האורחים שמעבר לים.

האמריקנים, כצפוי, זכו בזהב, ולי כנראה שוב שיחק המזל כמו במשחקי הטניס (ראה למעלה). אבל, במחשבה שניה, אי אפשר לחלוטין להוציא מכלל חשבון שאיסתא בכל זאת שווה משהו ושרינה במסגרת החבילה הבסיסית משחקים איכותיים גם של הסיבובים הראשונים.

אבל מה בקשר ללוח האלקטרוני שבאצטדיון. כשבחנתי אותו שוב בעיון התברר שאכן למחרת עמד להתקיים במקום משחק כדורסל של ארצות הברית אבל של נבחרת הנשים. התעלומה נפתרה.


הפתעה נעימה

כדורעף חופים בפעולה

החלטתי להיחשף באולימפיאדה זו גם לענף פחות מוכר והפור נפל על כדורעף חופים, ולא הצטערתי לרגע. כדורעף חופים הוא אחת הגרסאות של משחק הכדורעף. בכדורעף חופים משחקים לרוב שני שחקנים או שחקניות בכל קבוצה, ורוב חוקי המשחק דומים לחוקי הכדורעף. השחקנים בכדורעף חופים משחקים יחפים על חול בחוף ים או על משטח חול בנוי. שטח מגרש המשחק הוא 16x8 מטרים.

המשחק מהיר ומעניין הן אצל הנשים והן אצל הגברים. אווירת חוף ים שמשית משרה מצב רוח מרומם ושחקניות חטובות ואתלטיות בביקיני הופכות את הספורט למושך באופן מיוחד (לנו הגברים!).


מזבח התל העגול

תייר במרכז מזבח התל העגול – לב השמיים

מזבח התל העגול הוא משטח עגול בעל שלושה מפלסים - שלוש בימות עגולות שקוטרן הולך וצר המונחות האחת על גבי השנייה בדומה לעוגת חתונה - הבנוי מאבני שיש, המצוי בשטח פתוח והוא למעשה המזבח של מקדש השמים הנמצא בבייג'ינג. בזמנים של בצורת הקיסר היה עומד במרכז המבנה (לב השמים) ומתפלל לגשם. במקום היו גם מועלים קורבנות לשמיים, ביום הקצר ביותר בשנה, במיוחד שוורים, על מנת להבטיח יבולים טובים ושגשוג. הקוטר של שלושת המפלסים ביחד הוא 135 מ' וגובה המפלס הפנימי העליון הוא כ-5 מ'. המזבח נבנה ב-1530 בימי שושלת מינג. המבנה האקוסטי של המבנה מאפשר תהודה של קולו של המתפלל מה שהיה אמור לעזור לקיסר לתקשר עם השמים.

מקדש השמים עצמו הוא אתר נרחב של גנים, חורש נטוע ומכלול מבנים במרכז בייג'ינג. המקום שימש החל מהמאה ה-15 מרכז פולחן דאואיסטי (אחת משלוש מערכות האמונה הסיניות העיקריות יחד עם הבודהיזם והקונפוציאניזם) לקיסרי סין משושלות מינג וצ'ינג, שנהגו להתפלל במקום פעמיים בשנה בבקשה לשפע ויבולים. בניית המבנים במכלול החלה בשנת 1406 והסתיימה ב-1420 (מזבח התל העגול נבנה מאוחר יותר). מאז עבר האתר במהלך השנים שינויים ושיפוצים, ונעשה בו שימוש רצוף עד 1911, כששושלת צ'ינג נפלה. האתר הוכרז בשנת 1998 כאתר מורשת עולמית על ידי אונסק"ו.


חוטונג

חוטונג בבייג'ינג

חוטונג הוא אזור מגורים של רחוב או סמטא צרה הנפוץ בערים בצפון סין ובמיוחד בבייג'ינג. בבייג'ינג החוטונגים נוצרו על ידי שורות של בתי מגורים בעלי חצר פנימית משותפת. המילה "חוטונג" משמעותה גם שכונות מגורים שלמות כאלה.

משמעות השם חוטונג נגזר ממילה מונגולית שמשמעותה "באר מים" מאחר שראשוני החוטונגים נוצרו - בימי שושלת יואן המונגולית ששלטה בסין במאות ה-13 וה-14 - סביב בארות מים שיספקו את צורכי האוכלוסיה.

מאמצע המאה העשרים מספר החוטונגים בבייג'ינג הולך וקטן בהתמדה עקב הריסתם לצורך בניית שכונות מגורים, אזורים מסחריים וכבישים. לאחרונה חוטונגים מסוימים הוכרזו כאזורים מוגנים על מנת לשמר אספקט זה של התרבות הסינית. כיום נשארו לפליטה כ-1000 חוטונגים בבייג'ינג, פחות משליש ממספרם ב-1949.

החוטונג מייצג רכיב חשוב של התרבות של העיר בייג'ינג ויש הטוענים שהתרבות האמיתית של בייג'ינג היא זו של החוטונגים והחצרות הפנימיות. עקב ההיסטוריה הארוכה של בייג'ינג ומעמדה כבירה שבה שלטו שישה שושלות של קיסרים, לכל חוטונג הסיפורים שלו ואחדים מהם אפילו קשורים לאירועים היסטוריים. בניגוד לחיי האליטות שמצאו את ביטוין התרבותי בעיר האסורה, ארמון הקיץ ומקדש השמיים הרי חייהם של האזרחים הפשוטים התנהלו בחוטונג. החוטונגים כיום הם אזורים מאוכלסים אשר מהווים את ליבה של בייג'ינג העתיקה.

החוטונג מאפשר יחסים קרובים וחמימים בין דיריהם ובין סמטאותיהם ניתן למצוא שירותים ציבוריים לרוב, בתי רחצה וחנויות רבות, המספקות את צורכי האוכלוסייה וכן בתי עסק שונים ומסעדות אקזוטיים המיועדים יותר לתיירים הרבים שפוקדים את החוטונג.


הבית מלון שבו התארחתי

מלון Far East Hotel
ציון 7.5 בסולם יוליסס

מדובר במלון צנוע משהו בסביבות שני כוכבים וזול ולמרות חזותו החיצונית הלא זוהרת, בפנים הוא נוח למדי. החדרים ממוזגים ומאובזרים עם טלפון, טלביזיה, שירותים ומקלחת צמודים. אז (2008) היה אינטרנט במועדון באמצעות עמדות תשלום אך היום יש Wi-Fi. כמו כן יש בר ושולחן סנוקר גדול. במלון ישנן שתי מסעדות: אחת אירופאית ואחת סינית. אני העדפתי את הסינית שכן לתפיסתי הקולינריה היא חלק תרבותי אינטגראלי. חלק מהמנות אהבתי יותר וחלקן פחות. במיוחד אהבתי אורז מאודה ודגים. ארוחת הבוקר היתה רגילה למדי ומספקת אך במיוחד נהניתי ממיצי פירות אקזוטיים כמו קיווי ואחרים.

המלון ממוקם במרכז בייג'ינג לא רחוק מכיכר טיין-אן-מן קרוב לתחנת הרכבת התחתית באיזור מסחרי שהיה פעם חוטונג (אזורים של רחובות צרים ובתים קטנים ששם גרה אוכלוסיה סינית ענייה מסורתית). אז דיירי המלון בצאתם מהמלון מצאו עצמם להנאתם מיד בתוך חוטונג מסורתי, היום אני כבר לא יודע, אני רק מקווה שהסינים השאירו לפליטה חלק מתרבותם זו למרות הפיתוי הכלכלי לא לעשות את זה (ראה למעלה).

למרות כל יתרונותיו הרי המלון לא תמיד הצטיין בניקיון יתר אך למרות זאת אומר שמעלותיו עולות בהרבה על חסרונותיו.

המלון נכלל בחבילת הספורט שרכשתי מאיסתא ולכן חלק גדול מהמשתכנים במלון היו מלווים של המשלחת הישראלית לאולימפיאדה ובסוף היום עם חזרתנו למלון, מאירועי ספורט שונים, היינו נפגשים ושומעים סיפורים של מאחורי הקלעים מה שבדרך כלל לא ניתן לשמוע בדרך אחרת.

כתובת המלון: Far East Hotel, 90 Tieshu Byway, Xicheng, Beijing, China

אם כבר מדברים על איסתא אז לפני היציאה לדרך שמעתי פה ושם כל מיני ביקורות שליליות על החברה אך ככלל השירות שלהם היה מהיר ואמין וכל סידורי הטיסה כולל הוצאת הויזה לסין בוצעו ללא שום תקלות. למרות שהטיול לא היה מאורגן הרי במסגרת החבילה חיכה לנו ישראלי (סטודנט) דובר סינית בשדה התעופה שדאג להעלות אותנו למוניות שייקחו אותנו לבית המלון וכל בוקר חיכה לנו נציג של החברה בלובי וסיפק הכוונה וענה לשאלות. בנוסף, איסתא ארגנה מספר סיורים מודרכים מוצלחים ובין היתר לעיר האסורה והתארחות במסעדה סינית מסורתית. אך יתכן שמחיר החבילה היה מעט גבוה. והכי חשוב: הכרטיסים לאירועי הספורט השונים סופקו על פי המובטח.


מקור: ויקיפדיה
*צבי רובין הוא בנה של ארנה רובין וכותב שורות אלו.


הסיפור של ארנה רובין באתר מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה בוושינגטון

יותר על ארנה רובין


עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com