Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
הוקרה הקדמה שני דורות קישורים

האינטרנט הפרטי של ארנה רובין*
אישים

הוריה, קלושקה, וקרישן (Horea, Closca, Crisan), היו מנהיגי מרד האיכרים צמיתים* הרומנים בטרנסילבניה ב-1784, נגד השלטון האוסטרי, בדרישה לבטל את מעמד הצמיתות הפיאודלי של האיכרים הרומנים וכן קבלת שוויון עם המיעוטים ההונגרים והגרמנים. ב-1784 המורדים הביסו את הצבא האוסטרי האימפריאלי. אך לבסוף, ב-1785, מנהיגי המרד נתפסו והמרד דוכא – הוראה וקלושקה הוצאו להורג ואילו קרישן התאבד.

*צמיתוּת (serfdom) הוא השם שניתן למעמד המשפטי והכלכלי של חלק מהאיכרים תחת המערכת הפיאודלית. הצמית במערכת הצמיתות היה בעל המעמד הנמוך ביותר בחברה הפיאודלית ומעמדו היה דומה לזה של עבד, אך נבדל ממנו בכך שלא נחשב לרכוש כשלעצמו ולא ניתן היה למכרו בנפרד מהאדמה אותה עיבד.

מיחאי ראלאה (1896-1964), סוציולוג, עיתונאי ופוליטיקאי שמאלני רומני. תמך בהתחדשות תרבותית והציעה כדגם "מדינת איכרים" חילונית ודמוקראטית.

קונסטנטין סטרה (1865-1936), סופר ומשפטן רומני. פיתח את התפיסה הפופוליסטית שלפיה יש ליצור חוות שיתופיות ולהעבירן לבעלות האיכרים מידי האריסטרוקאטיה.

גבריאל טרדה (1843-1904 ;Gabriel Tarde) היה סוציולוג, קרימינולוג ופסיכולוג צרפתי. לשיטתו הסוציולוגיה מבוססת על אינטראקציות פסיכולוגיות זעירות (בדומה לכימיה) בין בודדים כשהכוחות הבסיסיים בתהליך זה הם החיקוי והחדשנות.

ארפאד (Arpad; לערך 907 - 850 לערך) היה מנהיגם של השבטים המדיארים (עם הדובר שפה אוגרו-פינית ששורשיו הרחוקים בהרי אורל ובסיביר המערבית) אשר פלשו לאדמת הונגריה במאה התשיעית לספירה, ומייסדה של שושלת ארפאד, ולמעשה של המדינה ההונגרית.

דניאל אובר (1782-1871), מלחין אופרות צרפתי. כאשר הוצגה האופרה הפטריוטית שלו "האילמת מפורטיצ'י" בבריסל ב-1830, פרץ הקהל המשולהב לרחובות בריסל בתום ההופעה כשהוא משמיע סיסמאות פטריוטיות בזכות עצמאות בלגיה הקתולית והינתקות משלטון הולנד הפרוטסטנטית. ההמון השתלט על בית העירייה וכך החלה ההתקוממות שהביאה להכרזת עצמאותה של בלגיה ב-4 באוקטובר 1830.

אנדריי טיכונוף (1906-1963), מתמטיקאי רוסי, נודע בשל תרומתו הרבה לטופולוגיה, אנליזה פונקציונלית, ופיזיקה מתמטית.

סטנדל (מארי-אנרי בל, 1783-1842), מגדולי סופריה של צרפת. הרומנים הידועים שלו "האדום והשחור" ו"מנזר פרמה" מבוססים על הניסיון שסטנדל רכש בלקחו חלק במסעות נפוליאון לאיטליה.

ז'ורז' סאנד, לימים הברונית דוּדֶבַאן (1804-1876), סופרת צרפתייה ופמיניסטית מוקדמת (עוד בטרם הומצאה המילה). כתבה רומנים רבים, אוטוביוגרפיה אחת, אגדות ילדים, מחזות לתיאטרון, ביקורות ספרותיות ומאמרים פוליטיים. במהפכה הרפובליקאית ב-1848 מילאה סאנד באופן לא רשמי את תפקיד שרת התעמולה. היא חיברה עלונים והתנגדה לקוד נפוליאון שהציב נשים רווקות תחת חסות אביהן. בין הרומנים המצליחים שכתבה היו "אינדיאנה", "לליה", "מופרה", "המדריך לטיול בצרפת" והרומן הכפרי "פרנסואה העזובי".

קאטו הצעיר (מרקוס פורקיוס קאטו אוטיקנסיס; 46 לפנה"ס - 95 לפנה"ס), זכור בהיסטוריה בעיקר כיריבו הפוליטי של יוליוס קיסר וכן בזכות היותו עקשן ובלתי-ניתן להשחתה.

ארסמוס מרוטרדם (1466-1536), הומניסט ותאולוג הולנדי. מאמרו הנודע ביותר של ארסמוס "שבחי הסיכלות", פורסם בשנת 1509 והוקדש לידידו סר תומאס מור. המאמר הוא בחינה סטירית של אמונות דתיות ושל הנצרות הקתולית. המאמר נחשב לאחת היצירות המשפיעות ביותר בתרבות המערבית, ולאחד מהגורמים המזרזים של הרפורמציה.

ג'וזואה קרדוצ'י (Giosue Alessandro Giuseppe Carducci; 1907 - 1835), משורר איטלקי, דוקטור לפילוסופיה ומרצה לספרות איטלקית באוניברסיטת בולוניה וסנאטור. בשנת 1906 הוענק לו פרס נובל לספרות "לא רק בגלל ידיעותיו המרובות ועבודותיו בשטח המחקר, אלא בעיקר לאות הוקרה על האנרגיה הפלסטית, עושר הסגנון והכוח הלירי שבהם מצטיינות יצירות המופת שלו בשירה".

פרנצ'סקו פטרארקה (Francesco Petrarca; 1304 - 1374), ‏היה משורר ומלומד איטלקי, ממבשרי הרנסאנס האיטלקי ואבי ההומניזם וכתביו היוו בסיס ליצירת השפה האיטלקית הספרותית. שירתו תורגמה לעברית בעיקר בידי המשוררת לאה גולדברג, שהוציאה לאור בשנות ה-50 מבחר משירי פטרארקה בספר בעריכת שלונסקי.

דמוקריטוס ‏(370 לפנה"ס - 460 לפנה"ס) היה פילוסוף יווני קדם-סוקרטי. דמוקריטוס נולד בעיר אבדרה שבתראקיה ופיתח את תורת האטומים שלו. הוא היה מהוגי הרעיון שכל חומר מורכב מיסודות בלתי נראים שלהם קרא "אטומים". הוא אמר שכל תחושותינו מקורן באטומים המהווים את החומר שממנו עשוי היקום. היקום מורכב מחלל ריק ומאטומים המתאחדים עם אטומים דומים ויוצרים את כוכבי הלכת ואת כל הכוכבים האחרים. אטומים אלה נבדלים בצורתם, גודלם ומשקלם. אין בנמצא כל כוח עליון המכוון את האטומים. כמות החומר שבטבע איננה משתנה. שום חומר לא נוצר ולא נעלם, אלא רק משנה צורה על ידי שינוי הרכבם של האטומים.

סוקרטס (470-399 לפנה"ס), פילוסוף יווני, ידוע בעיקר מהדיאלוגים של אפלטון. בהסתובבו ברחובות אתונה, סוקרטס פנה לעוברי אורח ושאל אותם שאלות על טיב העולם כדי לברר את דעתם בנוגע לנושא מסוים. סוקרטס משתמש בשאלות רבות תוך שהוא נמנע מלהכניס לדיון את דעותיו. את כל מסקנותיו מסיק סוקרטס מתשובותיהם של בני שיחו על מנת להפריך את דעותיהם. כך הוכיח שאין אנשים יודעים על מה הם מדברים כאשר הם טוענים טענות ערכיות.

פיקאסו פבלו (1881-1973), צייר ופסל ספרדי, מייסד הקוביזם,

פסטר לואי (1822-1895), כימאי ומיקרוביולוג צרפתי, פיתח את חיסון הכלבת ותהליך הפסטור.

מולייר (1622-1673), מחזאי, במאי ושחקן צרפתי. במחזותיו "טרטיף", "החולה המדומה", "שונא הבריות" ו"הקמצן" מולייר חשף את הצביעות ששררה בחוגי החברה הגבוהה, השלטון ובחוגים הדתיים בצרפת של זמנו.

לאונרדו דה וינצ'י (1452-1519), מדען, מתמטיקאי, מהנדס, ממציא, צייר, פסל, אדריכל ומוזיקאי איטלקי מגדולי אמני הרנסאנס. בין היתר צייר את המונה ליזה – הציור המפורסם והמזוהה ביותר עם לאונרדו בפרט, ועם עידן הרנסאנס בכלל.

מוצרט וולפגנג אמדאוס (1756-1791), מלחין אוסטרי, אחד מגדולי המלחינים הקלאסיים של כל הזמנים. בין האופרות הידועות שלו "נישואי פיגארו", "דון ג'ובאני" ו"חליל הקסם" וכן היצירה לרביעיית כלי מיתר "מוזיקת לילה זעירה".

פרויד זיגמונד (1856-1939), פסיכולוג ונוירולוג אוסטרי, אבי הפסיכואנליזה - אסכולה תיאורטית וטיפולית חשובה בפסיכולוגיה, אשר פותחה בתחילת המאה העשרים על ידי זיגמונד פרויד. תחום העניין של הפסיכואנליזה הוא "תורת האישיות", כלומר - מבנה האישיות הכולל של האדם וההתפתחות התקינה והפתולוגית של מבנה זה.

אינשטיין אלברט (1879-1955), פיזיקאי גרמני, ממציא תורת היחסות, מגדולי המדענים בכל הזמנים; זכה בפרס נובל בפיזיקה ב-1921 עבור הסברת האפקט הפוטואלקטרי.

שפינוזה ברוך (1632-1677), פילוסוף יהודי-הולנדי, בן למשפחת אנוסים. הוא פיתח השקפות פילוסופיות חדשניות לתקופתו, ויש הרואים בו את היהודי החילוני הראשון. שפינוזה נחשב לאבי ביקורת המקרא, אותו תפש כיצירה אנושית ולא פרי של התגלות אלוהית. גרס כי אין אלוהות מחוץ לעולם הטבע ואין אל פרסונלי מצווה, ומבחינתו האלוהות מהווה את כל הטבע על כל מרכיביו וגווניו. בשל כל אלה שפינוזה הוחרם על ידי הקהילה היהודית וסבל מרדיפות ונידויים.

הומרוס (המאה השמינית לפנה"ס ?), גדול משורריה של יוון העתיקה שלו מייחסת המסורת את האיליאדה (מלחמת טרויה) ואת האודיסיאה (מסעותיו של אודיסאוס בשובו ממלחמת טרויה, הדים למסעות גויי הים בים התיכון שעליהם נמנים גם הפלשתים). במשך מאות שנים התווכחו מלומדים על השאלה האם היה אדם בשם הומרוס.

רפאל (1483-1520), צייר ואדריכל איטלקי פלורנטיני, הנחשב למייצג המושלם של תקופת הרנסאנס בשיאו בציור. בציורו הנודע "אסכולת אתונה" נראים חשובי הפילוסופים, ובראשם אפלטון ואריסטו.

ארטוסתנס (276-194 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, גאוגרף ואסטרונום יווני. נולד בקירנה (כיום בלוב) וחי באלכסנדריה, מצרים. הישגו החשוב ביותר הוא מדידת ההיקף של כדור הארץ.

ז'ול ורן (1828-1905) היה סופר צרפתי הנחשב לאחד מחלוצי סוגת המדע הבדיוני בספרות. אחדים מספריו תורגמו ל-148 שפות. אחד ממאפייני ספריו של ורן הוא תיאור של המצאות בדיוניות, שהתממשו ברבות הימים. בין ספריו שהיו רבים "עשרים אלף מיל מתחת למים", " מסביב לעולם בשמונים יום" ו"ילדי רב-החובל גרנט".

טראינוס (מרקוס אולפיוס נרווה טריאנוס, 53-117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו. תחת שלטונו הגיעה האימפריה לשיא התרחבותה הטריטוריאלית. במסורת היהודית זכור טריאנוס כמדכאו ביד רמה של מרד התפוצות אשר פרץ בשנת 115 בקרב היהודים בגולה.

יוליוס קיסר (100-44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי ופוליטי ברפובליקה הרומית. הרחיב את גבולות הרפובליקה ואת תחום השפעתה של התרבות הרומית אל תוך גאליה. יוליוס קיסר יזם מלחמת אזרחים וניצח בה - ניצחון שהותיר אותו כאדונו הבלתי מעורער של העולם הרומי - והחל ברפורמה מקיפה של הממשל והחברה ברומא. הוא הוכרז כדיקטטור לכל ימי חייו, וריכז את הכוח הפוליטי בידיו.

ב-47 לפנה"ס ניהל את קרב זלה, מלחמה קצרה כנגד המלך פארנקס מפונטוס. הניצחון היה כה מהיר עד שקיסר מצא לסכם אותו במילים "Veni, Vidi, Vici" (באתי, ראיתי, ניצחתי) אשר היו לאמרה ידועה. בראות קיסר, בעת רציחתו, את מרקוס ברוטוס מתנפל עליו אמר ביוונית: "הגם אתה ברוטוס?" משפט המשמש עד היום כסמל לתגובתו של אדם החווה בגידה קשה באמון שנתן בחברו הטוב. יחסו של יוליוס קיסר ליהודים היה סובלני ומקבל.

קופרניקוס ניקולאוס (1473-1543) היה אסטרונום ומתמטיקאי פולני שפיתח את המודל ההליוצנטרי שלפיו כוכבי הלכת סובבים את השמש. התאוריה שלו לגבי מיקומהּ של השמש במרכז מערכת השמש, בניגוד למודל הגאוצנטרי (ששם את כדור הארץ במרכז) ששלט בכיפה עד אז, נחשבת לאחת התגליות החשובות ביותר באסטרונומיה ובמדע המודרני בכלל וניתן לומר כי פתחה את המהפכה המדעית המודרנית.

ארכימדס (‏‏287-212 לפנה"ס) היה מתמטיקאי, פיזיקאי, מהנדס, ממציא ואסטרונום יווני. הוא נחשב לאחד המדענים המובילים של העת העתיקה. בנוסף לתגליות בתחומי המתמטיקה והגאומטריה, תכנן מכונות רבות שהיו חדשניות מאוד. הוא הוביל את הבנת יסודות ההידרוסטטיקה, ותיאר את החוק עליו מבוסס המנוף, המכשיר עליו מבוססת המכניקה. הפיתוחים המוקדמים שלו בחשבון אינפיניטסימלי כללו את הסיכום הידוע הראשון של טור אינסופי בשיטה שעדיין בשימוש כיום. גילה את הנוסחה המפורסמת לשטח המעגל, המיוחסת לו, ואף הציג שיטה לחישוב פאי בכל דיוק רצוי.

רבים מחשיבים את עבודתו המתמטית לחשובה ביותר והוא נחשב כאחד משלושת המתמטיקאים הגדולים בכל הזמנים, יחד עם סר אייזק ניוטון וקרל פרידריך גאוס. על פי אנקדוטה מפורסמת נתבקש ארכימדס לקבוע האם הכתר של המלך היירון השני עשוי מזהב טהור. כדי למצוא את הרכב הכתר היה צריך להשוות את נפחו לנפח של כתר זהב באותו משקל, אולם אז לא ידעו איך למדוד את נפח הכתר. בעת שארכימדס רחץ באמבט ציבורי הוא הבין שגופו השקוע באמבט דוחה כמות מים השווה לנפח גופו. בדרך זו הוא למד כיצד למדוד נפח של גוף כלשהו. מרוב התלהבות יצא בריצה לרחוב כשהוא עירום וצועק "אאורקה!" (מצאתי). הסיפור ככל הנראה לא מדויק משום שהבדלי הנפח בין כתר זהב לכתר מזויף באותו משקל, יגרמו לעליית פני המים בהפרש קטן מדי מכדי שיבחינו בו במכשירי המדידה של אותם ימים.

פרידריך ניטשה (1844-1900), פילוסוף גרמני, מחשובי הזרם האקזיסטנציאליזם. על פי ניטשה, 'על-אדם' (מגרמנית, Übermensch) הוא שמו של המצב העליון של האדם. אין הסכמה לגבי כוונת ניטשה במושג זה, אך לרוב הוא מפורש כמצב הטוב ביותר שאדם יכול להגיע אליו, מצב שבו הוא עצמו בורא את המוסר במנותק מהשפעות חיצוניות. הרעיון הובא לראשונה בספר "כה אמר זרתוסתרא", שבו טוענת הדמות זרתוסתרא שהאדם הוא מעין גשר, שבקצהו האחד נמצאת החיה ובקצהו השני נמצא העל-אדם.

אוילר לאונרד (1707-1783) היה מתמטיקאי ופיזיקאי שווייצרי דגול שבילה את רוב חייו ברוסיה ובגרמניה. אוילר תרם תרומה מכרעת לתחומים רבים ומגוונים במתמטיקה. הוא גם הגה רבים מהמינוחים ומסימני המתמטיקה המודרניים. כמו כן, הוא ידוע בזכות עבודותיו במכניקה, אופטיקה ואסטרונומיה.

מקור: ויקיפדיה

פירות מוגשים לשולחן: ציור בשמן על קנבס של ארנה רובין מ-1969

גלריית הציורים של ארנה רובין באינטרנט

מאחר שמדובר ברשימה אישית שארנה רובין ליקטה על פי הבנתה יהיה מעניין לנתח את תחומי העניין שלה ואולי את אישיותה על פי תחום עיסוקם וארץ מוצאם של האישים שברשימה למעלה.

    תחום
מדע 7, מנהיגות 5, ספרות 5, שירה 3, ציור 3, מוסיקה 2, מתמטיקה 2, תיאולוגיה 2, פילוסופיה 2, פסיכולוגיה 1, סוציולוגיה 1
    ארץ מוצא
צרפת 6, יוון הקדומה 5, איטליה 4, רומניה 3, רומא 3, הולנד 2, אוסטריה 2, גרמניה 2, הונגריה 1, רוסיה 1, ספרד 1, פולין 1, שוויץ 1

ממצאים בולטים: רוב האישים הם מתחום הספרות והשירה (8) וכן לא נפקד גם מקומם של המדענים (7) והמנהיגים (5) ולמרות שארנה עסקה בציור כל ימיה הרי מספרם של הציירים קטן יחסית (3). רוב האישים הם מהתחום ההומניסטי (19) לעומת 9 מתחומי המדע והמתמטיקה. מפתיעה הימצאותם של 2 מתמטיקאים ברשימה כשאחד מהם לא מהשורה הראשונה, תחום רחוק מארנה.

רוב האישים מוצאם מצרפת (6), יוון הקדומה (5) ואיטליה (4). רומניה מיוצגת על ידי 3 אישים בלבד למרות שארנה נולדה ברומניה ואילו העולם הגרמני זוכה ל-4 נציגים למרות שארנה היא בת התרבות הגרמנית. העולם הקדום הקלאסי, רומא ויוון הקדומה, זוכה ל-8 נציגים בעוד שרק 3 הם יהודים אך כאן המקום לומר שאלה ענקים של התרבות הכללית ואינם יחודיים לעולם היהודי. ישראל נעדרת כליל מהרשימה. כל האישים מוצאם מאירופה.

לסיכום ניתן לומר שעיקר ענינה של ארנה בתרבות האירופאית ובנושאים הומניסטיים.

נקודה אישית: הוריה, קלושקה, וקרישן, מנהיגי מרד האיכרים ברומניה של 1784 הן הדמויות שהכי הרשימו אותי, ולמרבה ההפתעה גם לא שמעתי עליהן מעולם לפני עריכת דף זה, ולכן מיקמתי אותן בראש הרשימה.

באופן כללי ניתן לומר שהעם הרומני סבל רבות בעבר מידי התורכים, האוסטרים, ההונגרים וגם הקומוניסטים יותר מעמים אחרים במזרח אירופה כשהדבר גם לווה (בתקופה הטרום קומוניסטית) בבוז והשפלות כלפי הרומנים שהיו בעיקר איכרים קשיי יום.

נדמה לי שבחירתו בימים אלה (דצמבר 2014) של הנשיא הרומני החדש הליברל קלאוס יוהאניס, הנשיא הרומני הראשון שאין לו עבר קומוניסטי, מבשר טובות לעם הרומני.


ערכים נוספים

ספרות רומיות גימטריה היקף ושטח העיגול אותיות יווניות מחזות שקספיר אופרות של ורדי נהרות מלכי אנגליה
מדינות משקלות ומידות ספרות ערביות שבעת פלאי תבל אלים ואלות אפיפיורים נשיאים אמריקאיים
מדינות ארצות הברית זמנים גיאולוגיים ראשי ממשלות ישראל נשיאי ישראל מחברי אופרטות מחברי אופרטות ממוצא רומני
יסודות כימיים מגדל פיזה שבטי ישראל מלכי צרפת ויטמינים ערים ונהרות

* ארנה רובין הייתה אישה מאוד סקרנית. היא לא הכירה את האינטרנט וחבל כי בטוח שיכלה למצוא בו כלי רב ערך. במחברת עבת כרס, שנמצאה בדירתה, היא כתבה לעצמה אנציקלופדיה פרטית משלה. היא אספה נתונים שונים, במיוחד כאלה שניתן להציג בטבלאות ועניינם ידע עולם, ורשמה אותם במחברתה. מקור הנתונים לא כל כך ברור. מיעוטם בנה, צבי, סיפק על פי בקשתה אך את רובם היא ליקטה כנראה מעיתונים ומגזינים ברומנית, ספרי לימוד של בנה, יומני תלמיד ומקורות אחרים.


עורך: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com