Rik
משולחנה של ארנה רובין (1927-2014)
ראשי תוכן עניינים סיפורים מהשואה יומן הילדות של יוליקה מעולמה של ארנה רובין על ארנה רובין האינטרנט הפרטי של ארנה
הוקרה הקדמה שני דורות יומני קוציקה קישורים

ז'וז'ו - ז'וז'ינקה
כלבת הפינצ'ר המעורבת שלנו
(2001-2015)
ז'וז'ו - כלבת הפינצ'ר המעורבת שלנו

עלילות

ז'וז'ו בראש משחררי הכותל במלחמת ששת הימים
ז'וז'ו מרגלת במטה של היטלר במלחמת העולם השניה
ז'וז'ו - הראשונה שכף רגלה דרכה על אדמת הירח
ז'וז'ו חותמת על הסכמי קמפ דייוויד
ז'וז'ו מתמסטלת בוודסטוק
ז'וז'ו מנצחת ב-100 מטר באולימפיאדת בייג'ינג לפני יוסיין בולט
יותר על ז'וז'ו באולימפיאדה

כל הפוטומונטז'ים הם פרי רוחם וביצועם של נילי בתי וחברה יהונתן.


לשאלת הגיל של ז'וז'ו (שם חיבה: ז'וז'ינקה). על פי תעודת החיסון הרשמית הרי היא נולדה ב-1.1.2001 וזה נקבע על פי בדיקה חפוזה של השיניים על ידי הווטרינר העירוני. לפני חצי שנה, כשלקחתי את ז'וז'ו לזריקת חיסון הכלבת האחרונה, פגשתי בדרך את השכנה שלנו ז'קלין שהיא זו שהביאה את ז'וז'ו לשכונה. היא בישרה לי שהיא למעשה לא בת 14, כפי שחשבנו עד אז, אלא לפחות שנתיים יותר מאחר שהיא זוכרת בבירור שבעלה הוא זה שמצא אותה לפחות שנה לפני שנפטר אם לא יותר, ומאחר שהאזכרה ה-15 לפטירתו התרחשה באותו השבוע ממש, כשלקחתי את ז'וז'ו לחיסון, הרי ברור שעל פי גרסא זו היא היתה קרוב ל-17 במותה. כששאלתי את ז'קלין "האם היא בטוחה?" היא ענתה בביטחון והזכירה לי את האוזן השמוטה של ז'וז'ו שכך היא זוכרת שבעלה מצא אותה. ואכן, אוזן שמוטה היתה אחד מסימני ההיכר של ז'וז'ו – כפי שניתן לראות בתמונה שלמעלה.

הסימן המבשר רעות הראשון היה כאשר בערך שנה וחצי לפני מותה ז'וז'ו הפסיקה כליל לנבוח. כאן המקום לציין שז'וז'ו לא היתה אף פעם נבחנית גדולה, כנראה עקב היותה פינצ'רית מעורבת.

בשנה האחרונה לחייה מצבה הבריאותי של ז'וז'ו הלך והתדרדר. היא כבר לא יכלה לאכול מזון כלבים יבש מוצק כמו שני הכלבים הנוספים שלי (קלי, קוציקה) עקב בעיות שיניים והתעורר הצורך לדאוג לה למזון רך – מזון יבש מרוכך במים, שימורים או מזון ביתי אחר מתאים.

בחודש האחרון לחייה מצבה של ז'וז'ו החמיר עוד יותר אולי עקב בעיות ראיה וניוון מוחי והיא הייתה מאבדת את האוריינטציה שלה בגינה ולא פעם היא "נתקעה" במקומות בעייתיים שסיכנו את חייה ולא תמיד היה פשוט לחלץ אותה. בעיה נוספת שהתעוררה בחודש האחרון זו היתה מכת קרציות איומה ובמיוחד קרציות קטנות אפורות שהצטברו על פני כל גופה למאות. סבורני שזה קרה בגלל ירידה במערכת החיסון שלה עם הגיל כשראיה תומכת לכך היא העובדה שכמות הקרציות על שני כלביי האחרים היתה הרבה יותר קטנה מהסוג החום הגדול יותר – כנראה שז'וז'ו היתה אבן שואבת לכל קרציות הגינה. את גופה, מלבד הראש, ריססתי אבל את ראשה לא ניתן היה ולכן השמשתי בפינצטה פעמיים ביום על מנת לנקות את ראשה. קולר ואמפולות לעולם לא היו יעילים לטיפול בכלבי הגינה שלי.

בתקופה זו רוב הזמן ז'וז'ו שכבה תשושה ואם לא, היא ישבה על אחוריה ובהתה ובהתה.

בשבוע האחרון לחייה היא החלה לעשות צרכים על עצמה כשברור שכלבים שונאים את זה אבל מפאת חולשתה התקשתה לקום ממקומה והתעורר הצורך לשטוף אותה מספר פעמים ביום. למזלנו זה קרה בקיץ.

ביומיים האחרונים היא הפסיקה לאכול והצלחתי להאכילה באופן חלקי תוך תחיבת מזון לפיה והחזקתה מעל צלוחית מים בגובה מתאים כדי שתוכל לשתות שכן כבר לא יכלה לעמוד על רגליה. יותר ויותר מצבה הזכיר לי את מצבה של אימי בשנה האחרונה לחייה. יותר ניתן לקרוא על כך בקישור הבא:
http://www.ernarubin.org/cutica/dog_alzheimer.html

בחצי היום האחרון היא הפסיקה לאכול כליל וכבר חשבנו להרדימה למרות שאני סולד מכך ולמזלי עדיין לא התעורר אצלנו הצורך להרדים כלב. לדעתי, צריך להרדים כלב רק אם הוא מפסיק לאכול ולשתות, לא יכול לנוע בכלל או שברור שהוא סובל מכאבים – סתם כדי למנוע טרחה מבעליו זה לא מוסרי, לדעתי. לאחר שנת לילה טרופה ללא שינה ויציאות תכופות לחצר לבדוק את ז'וז'ינקה "המזל" שיחק לנו שוב וז'וז'ו מתה לפנות בוקר שלווה ושקטה בלי שום סבל ויסורים.

אתם בטח סקרנים אם בכיתי. כן, בכיתי.

מותה של ז'וז'ו היה לי קשה באופן מיוחד מאחר שחדר העבודה שלי ששם למעשה ממוקם העסק האינטרנטי שלי נמצא בגינה כך שז'וז'ו היתה איתי במשך כל היום כמו שני כלבי האחרים. בשנה האחרונה, לעת זקנתה, הטיפול שלי בה היה אינטנסיבי. היא היתה איתנו קרוב ל-15 שנה ושמעתי פעם מישהו אומר שיש מקרים שאובדן של כלב יכול להיות יותר קשה מאשר אובדן של ילד מאחר שהכלב נשאר תינוק נצחי ותמיד תלוי בטיפול של בעליו.

אני, באופן טבעי, ארגיש מאוד בחסרונה שכן ז'וז'ו תמיד היתה חלק מספירת המלאי הקבועה שלי בבדיקת מצבת הכלבים בגינה שעתה היא תקטן. עכשיו אני אצטרך להכין ארוחת ערב אחת פחות – מישהו יחסר ליד השולחן, וגם כשאצא למגרש המשחקים של הכלבים - מישהו כבר לא ישחק.

הגינה התייתמה - ז'וז'ינקה חסרה.

עצוב.


אמהות

ז'וז'ו יוצאת עם גוריה לטייל
ז'וז'ו מניקה את גוריה

ז'וז'ו המליטה פעמיים. בהמלטה הראשונה של הגור הראשון היא התקשתה ללדת ויבבה מכאבים. אזרתי אומץ וילדתי אותה – משכתי בעדינות את הגור החוצה ושאר הגורים כבר נולדו באופן טבעי. לאם ולגורים שלום. ניתן להגיד שז'וז'ו היתה אמא טובה ומתחשבת והניקה את גוריה בזהירות ראויה לציון. היא היתה רובצת בצורה קשתית, נזהרת לא לשבת על גוריה, והיתה מאפשרת להם גישה נוחה לעטיניה ולעולם לא קמה מרבצה לפני שגוריה סיימו לינוק. מה שלא היה נכון לגבי שותפתה לגינה, קלי כלבת הזאב הגדולה שלנו (ראה למטה).

קלי וז'וז'ו ילדו פחות או יותר באותה תקופה ומה שבלט באופן מיידי היתה העובדה שלגורי הזאב היה ביקוש עצום ותוך ימים חילקנו את כולם מבלי להתאמץ כלל שכן השמועה עברה מפה לאוזן ואנשים הגיעו מיוזמתם לפתח ביתנו.

לעומת זאת לחלק את גורי הפינצ'ר של ז'וז'ו זה לא היה פשוט כלל שכן מסתבר שלגזע הזה אין ביקוש רב אולי מהסיבה שכלבים אלה נחשבים לנבחנים ורועשים, מה שלא היה נכון לגבי ז'וז'ו שהיתה למעשה פינצ'רית מעורבת.

בני רון ואני יצאנו בסקודה המסחרית שלי, עם הגורים בקופסא מאחור, והסתובבנו בשכונות דימונה למצוא בית חם לגורים וגם תלינו מודעות במקומות שונים בעיר. זה לא היה קל, אבל עמדנו במשימתנו וחילקנו את הגורים כולם תוך שבועיים שלושה.

אני מאוד ממליץ לאמץ כלבי רחוב שכן לכלבים הגזעיים הבעלים כבר דואגים לבית חם.

אקס מיתולוגית

ז'וז'ו עם קלי, כלבת הזאב שלנו

בתחילה ז'וז'ו וקלי לא הסתדרו שכן קלי היתה הרבה יותר גדולה ותוקפנית כלפיה אבל לבסוף הכל בא על מקומו בשלום והן חיו באותה גינה כ-7 שנים עד למותה של קלי ב-2007. אולי זה מקרה אבל שתיהן התמוטטו לפני מותן וגססו באותו מקום ממש בגינה והן גם קבורות בסמיכות זו לזו (ראה למטה). יותר על כך ניתן לקרוא בקישור הבא (בקטע על ז'וז'ו):
http://www.ernarubin.org/cutica/ dogs_and_cats.html

בחוג המשפחה

ז'וז'ו בחוג המשפחה: בתמונה נראים קוציקה הטריירית באופן חלקי, חתני יואב, נכדיי שחר ואמיר ואשתי אתי מתנדנדת ברקע.

עם חברים
נובמבר 2014
אני ושלושת הכלבים שלי, מימין לשמאל: ז'וז'ו (בת 14), קלי (13) וקוציקה (1)

שובבות

ז'וז'ו חורצת לשון. בחודש האחרון לחייה הלשון השתלשלה הצידה, כנראה עקב נשירת שיניים.

החורף האחרון

ז'וז'ו בשלג - חורף 2015
ז'וז'ו יושנת שנת ישרים

זיקנה

ז'וז'ו פוסעת לאיטה תוך צליעה.

מוות

ז'וז'ו שוכבת על הדשא מתה בערך שעה אחרי מותה
קוציקה מרחרחת את גופה של ז'וז'ו ומייבבת בצער

ביום ראשון 19.7.2015 בשעה 5:30 התעוררתי בפעם המי יודע כמה באותו לילה טרוף על מנת להעיף מבט נוסף בז'וז'ו – היא נשמה בקושי וכמעט ולא זזה כשניערתי אותה. לעומת זאת כשהכיתי באבזם הרצועה שלה בחוזקה על גוף מתכתי היא הרימה ראשה כמעט כמו תמיד שכן זה היה הסימן ליציאה לפארק השעשועים או לאכול. לעמוד על רגליה היא כבר לא יכלה. בשעה 6:30 כשבדקתי אותה פעם נוספת היא כבר לא נשמה - ז'וז'ינקה שלי מתה. כך שניתן לקבוע את תאריך מותה ליום ראשון, ה-19.7.2015 שעה 6:00 בבוקר לערך.

לאחר שז'וז'ו מתה הנחתי אותה בגיגית מלבנית ולאחר זמן מה שמעתי לפתע את קלי, הכלבה המעורבת שלנו (לא הזאבה), נובחת בחוזקה ואילו קוציקה הטריירית מייבבת יבבות מצוקה. חשבתי שיש איזה מקרה חירום בגינה וכשהגעתי במרוצה ראיתי את קוציקה מרחרחת את גופה של ז'וז'ו ומייבבת (בצער?). היא נשארה ליד הגיגית לפחות חצי שעה נוספת. האם כלבים מבינים? האם מה שהם מבינים זה משהו שאנחנו מבינים או משהו אחר לגמרי?

קבורה

המצבה של ז'וז'ו
ג'ני, קלי וקוציקה באות לבקר את קברה של החברה הותיקה יום לאחר הקבורה. שלושת הכלבים ניסו לחפור את הקבר.

את ז'וז'ו קברנו בשעה 11:00 לפני הצהריים באותו היום, ליד קברה של קלי הזאבה שהמצבה שלה נהרסה בתלאות הזמן. הקבר ממוקם ליד גדר הרכבת נקודות ציון N 31 073557 E 35 036237 . יותר על כך ניתן לקרוא בקישור הבא :
http://www.juliantrubin.com/encyclopedia/zoology/kelly.html

יומני קוציקה
פיסות מחייהם של שלושה כלבים הגרים בגינה אחת וחברים נוספים ההולכים על ארבע וגם על שתיים
קוציקה בת חצי שנה

ארכיון

2014

עורך ומתרגם מרומנית: רובין צבי
הערות ושאלות ניתן להפנות ל:
rubin.tzvi@gmail.com